מה אפשר ללמוד ממיינץ, מנהיים ושטוטגארט?

בעקבות העבודה שלנו על התחדשות מרכז העיר ראשון לציון, נסענו לכנס בשטוטגארט גרמניה -  Cities for Mobility, סיירנו בעיר עצמה כמובן ובערים נוספות.  שלושת הערים Manheim ,Mainz,  Stuttgart  הן בין 200 – 400 אלף תושבים, צפיפות ופיזור הדומה לראשון לציון, כשעה נסיעה ביניהן ,כמו בין ראשון לנתניה או לפתח תקווה. ערים, שהמרכז שלהן ברובו נהרס במהלך ההפצצות במחהע"ש ונבנה מחדש במהלך שנות ה- 50 וה- 60. בכך הן שונות מאוד מערים אירופאיות אחרות ומתאים להרבה ערים בישראל אשר תוכננו ונבנו באותן השנים. המרכז הותיק של ראשון לציון נבנה על גבי מרקם ותיק (מתחילת המאה ה20) וגדלה בעיקר בשנות ה-60 וה-70. בשונה מישראל מפעלי מרצדס ופורש ממוקמים בשטוטגארט, אחוז גבוה מהתושבים עובדים בחברות אלו  או בחברות נסמכות ולכן למכונית יש חשיבות כלכלית גבוהה, כוח פוליטי וכמות המכוניות למשק בית גבוה -פי 2-3 מישראל. למרות זאת ובניגוד לרוב הערים בישראל, במרכזי הערים בגרמניה הולך הרגל הוא המרכז. כל הרחובות במרכז הינם מסחריים, חנויות קטנות, גדולות, חנויות רשת בינלאומיות ומקומיות לאורכם (בארץ יועצים עסקיים מספרים לי שלא ניתן לשלב את כולם ביחד ועוד ברחוב). חלק מהרחובות להליכה בלבד- מדרחוב, חלקם מרחב משותף להולך הרגל, אופניים ולתחבורה ציבורית ולעיתים מרחב משותף לכולם כאשר המכוניות נוסעות במקום ב - 10 קמ"ש.

מכיוון וראשון לציון באמת רוצה לשפר את מרכז העיר ולהפוך אותו למקום שטוב להיות בו, אני מנסה לבחון מה אפשר ללמוד מהערים מיינץ מנהיים ושטוטגארט בכדי שנוכל לשפר את מרכזי הערים שלנו שהצלחנו להזניח ולנוון אותן במהלך 30 השנים האחרונות.

  • נשמר התוואי של הרחובות והרשת ההיסטורית הצפופה ביניהן, למרות שנבנו וממשיכים להבנות מבנים חדשים.
  • הרחובות המרכזיים והחשובים כבר שנים רבות הם שילוב של מדרחוב שחלקם נהפכים למרחב תנועה משותף כאשר הולכי הרגל הם תמיד תמיד הכי חשובים ובמרכז התכנון ביחד רכבת קלה.
  • ברחובות מקבילים לרחוב העיקרי תחבורה ציבורית בעיקר אוטובוסים ומכוניות ובשנים האחרונות הוסיפו מסלולי אופניים.
  • בשטוטגארט עיר על גבעות והכי גדולה מבינהם,הרכבת הקלה ישנה יותר אכן נוסעת ברחובות המקבילים ולא במרכז המדרחוב כמו במנהיים.
  • כמות המכוניות הפרטיות בתוך המרכז קטנה ואת תנועת המכוניות המסיבית הפנו לטבעת כבישים מסביב למרכז.
  • תחנת הרכבת הבינעירונית יושבת על הרחוב הראשי, מביאה אנשים מערים אחרות, ומהווה נקודת ציון עם מגדל שעון.
  • הבניינים עומדים על קו 0 למדרכה והחזית ברובה מסחרית ברחובות המסחריים. בינוי דומה אבל עם פחות מסחר ברחובות צידיים המשמשים למשרדים ומגורים בשילוב .
  • המסחר – רשתות המוכרות לנו מכל העולם ורשתות וחנויות מקומיות ביחד המוכנים להיות ברחוב ולא רק ב"קניון".
  • שווקי איכרים ואוכל בככרות – הכוונה ל"פיאצות" לא מעגלי תנועה
  • כולם ברחובות מסתובבים, קונים, שוהים, נפגשים עם חברים גם כשיורד גשם!
  • בניינים של 3-5 קומות בלבד חזית רצופה ומלאה.
  • ארכיטקטורה מודרנית פשוטה בדרך כלל, למעט חלק מבנים שנשמרו.
  • שכונות בבניה ציבורית בסמיכות -כמו השיכונים של שנות ה- 60 שלנו רק 5 קומות.
  • אפשר לזהות שינויים, שיפורים והתחדשות בכל מקום- עכשיו מוסיפים הרבה שבילי אופניים, ובניינים חדשים נבנים.

לסיכום מרכז העיר של כל הערים האלו מתקיימת תחושה של גיוון אנושי ומגוון שימושים ויחד עם זאת נוחיות, צניעות, איכות, שיפור מתמיד ותחזוקה טובה.

עדיין אין תגובות.

השאר תגובה