אנחנו הולכים לקניונים סגורים כי זה ממוזג, נקי ובטוח. מרחב הקניון הוא שטח פרטי המנוהל טוב בד”כ, בעיקר בקניון חדש. אנחנו כישראלים “מאוד אוהבים” קניונים חדשים וביום שיפתח קניון חדש יותר ברדיוס של 20 ק”מ אנחנו נעזוב את הקניון הישן ונעבור לחדש עד שיפתח הקניון הבא וזה ההיסטוריה של קניונים בעיקר מחוץ למרכזי הערים בכל העולם. קניון הוא שטח פרטי ואינו שטח ציבורי ששייך לכולנו.
שטח פרטי לא יכול להיות "מרכז העיר שלנו"
בקניון עסקים קטנים ומקומיים מתקשים להתקיים ולשרוד עקב הדרישות הגבוהות של ניהול הקניון.
בקניון ובמרכזים סגורים מחירי השכירות הגבוהים נובעים: משטחי שירות גדולים, כמו מעברים פנימיים משלמים עליהם שכירות וארנונה. ברחוב שטחים אלו הם הרחוב עצמו. בקניון בעלי עסקים משלמים גם את שטחי החנייה התת קרקעית המוארים ומתוחזקים קבוע ואת אזור הפריקה והטעינה. בקניון מחייבים את בעל העסק לפתוח כל יום מ 10 בבוקר עד 10 בלילה – דורש להעסיק עובדים נוספים ומחייבים בעלות אחזקה מאוד גבוהה של צוות שלם. בנוסף תשלומי ארנונה וחשמל מנוהלים ע”י הנהלת הקניון ומחולקים לבעלי העסקים לאחר שנוספו להם אחוזי ניהול.
להחזיק עסק בקניון זה יקר מאוד ולכן בעלי עסקים מעלים מחירים על המוצרים או השירותים ולא תמיד הם מרויחים יותר ואף להיפך.
לא פחות חשוב, הקניונים בישראל נגישים בעיקר לרכבים פרטיים, מכיוון ובעלות על רכב בישראל היא קטנה יחסית, להרבה אנשים אין אפשרות להגיע לקניון בהתאם לצרכים שלהם כולל מבוגרים מאוד ובני נוער.אם כך …האם קניונים ומרכזי ביג למיניהם יכולים לתפוס את מקומו של מרכז העיר הוותיק? התשובה היא ‘לא’.
הקניונים לא יכולים להיות מרכז בעיקר מכייון והם לא יכולים לספק:
- מקום עם זיכרונות משותפים ותחושת שייכות.
- מקום שאני מכיר ו”מכירים אותי עוד מהגן” מפגשים קטנים המעלים את סף האושר.
- מקום שבו מסתובבים אנשים מיוחדים, שונים ולעיתים משונים, לפגוש ולהסתכל– מעניין יותר.
- מקום שנחווה בו אמנות ותרבות בזכות הגיוון האנושי
- השתנות מתמדת ומתמשכת – לעיתים קרובות משהו קורה.
- מקום מגוון מאוד מעבר למסחר, שירותים, מבני ציבור, גינה ציבורית, בתי קפה, משרדים, ברים, חיי לילה.
- תנועה מתמדת ומגוונת של אנשים ברגל, על אופניים, קורקינטים, בתחבורה ציבורית ובמכוניות.
הקניונים בארה"ב נסגרים בשני העשורים האחרונים וימשיכו להסגר במהלך העשור הקרוב
מתוך התחזית של בנקים וכלכלנים שהתהליך שאנחנו נמצאים בעיצומו יתחזק. בארה”ב, ששם נולד ה- Shopping Mall, משנת 2006 נסגרים כל שנה עשרות קניונים ולא נפתחים חדשים. ( ב-2019 נותרו רק 1000 קניונים ורובם במצב קשה מאוד בעקבות תהליכים אורבנים, שינוי בדפוסי קניה ועכשיו מגפת הקורונה, הצפי שמספרם ירד ב 50% עד 2022).
לעומת זאת, באירופה מרכזי הקניות והבילוי משולבים בתוך מרכזי תחבורה גדולים, בניגוד לישראל וארה”ב. גם ביפן, קוריאה וסין הם תמיד חלק ממרכזי תחבורה וממוקמים ברחובות מסחריים בעיר, מה שמאפשר להם המשך חיים ושגשוג.
קישורים נוספים
The Birth and Death of The Shopping Mall
מאמרים בעיתונות –
“המוות של הקניון (מול) האמריקאי”, הגרדיאן 2014
“למה המוות של הקניונים הוא יותר מאשר קניות”, מזגין טיים 2017
