לאחרונה ביקרתי בסן פרנסיסקו, לתקופה ממושכת, בשכונת מגורים שנקראת Inner Sunset . כל התקופה נהניתי להסתובב שוב ושוב ברחובות השכונה ובכל פעם גיליתי פרטים מעניינים וחדשים. לשכונה יש שני רחובות מסחריים ניצבים וכל השאר הם למגורים ומבני ציבור. הנה מספר תמונות שצלמתי ב Inner Sunset:

חזרתי הביתה לתל אביב, לאותם רחובות שאני מכירה ואוהבת ללכת בהם, אבל ….לעיתים קרובות הם מכעיסים אותי בגלל הלכלוך, המכוניות והאופנועים ועוד אופנועים אשר חוסמים את המדרכה. מכעיסים אותי המדרכה השבורה, המחסור בצל, המרחק הגדול מדי בין מעברי החציה. כמו כל הולכי הרגל אני צריכה לחכות זמן רב לעבור רחוב ובדרך כלל מחכה גם באי התנועה (מתוך תפיסה תכנונית של יעילות לכלי רכב בלבד), בשמש או בגשם. מכעיס אותי שהולכי הרגל והאופניים נאבקים ביניהם על שטחי מדרכות צרות, בגלל שחניות ומהירות טובה לנהגי רכבים חשובים יותר לעירייה. בנוסף לכל החצרות הקדמיות מוזנחות ומלוכלכות, חזיתות בתים, שחלקם מופלאים, מוזנחים וערימות הזבל.

אז איך זה שבסן פרנסיסקו יש מלא עציצים של התושבים ברחוב, ספסלים של התושבים ובתי העסק ברחוב, אפילו נדנדה התלויה מעץ ברחוב, והרבה קישוטים שנתלו. בסופי שבוע רואים תושבים מטפחים את הרחוב לפני וליד הכניסה לבית שלהם. שם הרגשתי שאני ובעיקר התושבים ממש חיים ברחוב ואוהבים אותו. ובתל אביב מאידך אני הולכת ברחובות וכועסת?

היו לי כמה שבועות לחשוב, לצלם וללמוד. המסקנות שלי הן שהכל מתחיל ונגמר, ברשות המקומית ובמעורבות הפעילה של התושבים! הרשות המקומית, כמובן צריכה לספק את התשתית המתאימה לכולם באופן מיטבי: בסיס מינימום – מדרכות, רחבות, שבילי/נתיבי אופניים, תחבורה ציבורית וגם מקום למכוניות. שלב שני- בסיס לאיכות חיים: עצים לצל ויופי, פחי אשפה ונקיון.

הרבה מהרחובות שפגשתי בסן פרנסיסקו הם מעבר לבסיס הזה. הם רחובות שהתושבים מרגישים שהרחוב הוא הבית שלהם.

מה יוצר את התחושה הביתית הנעימה?  כמו ברוב הבתים/ דירות שלנו, הטיפול ההשגחה ובעיקר הפרטים הקטנים ואת אלו יוצרים התושבים ובעלי עסקים, מתוך תחושת שייכות. התושבים ב Inner Sunset , אינם גזע מיוחד ועליון, הם כמונו, אוסף של מהגרים סינים, הודים, מקסיקנים, ויאטנמים, אמריקאים, מזרח תיכונים וישראלים. אז למה התושבים שם מרגישים שהרחוב שייך להם ואצלנו, שאנחנו מאוד משקיעים בדירותינו פנימה, לא מרגישים כך לרחובות שאנחנו גרים בהם?

מסתבר שעירית סן- פרנסיסקו משקיעה מאמצים גדולים להפוך את הרחובות למקום שטוב לחיות בהם. בשנת 2010 המועצה אישרה תוכנית מאוד מקיפה שנקראת SFbetterstreets – http://www.sfbetterstreets.org/  תושבי העיר הבינו לפני הרבה שנים, שרחוב יפה מעלה את ערך הנכסים בעיר ויותר מכך משפר להם את איכות החיים. לכן בעזרת נציגיהם בעיריה, הם הובילו את הנהלת העיר ומתכנניה, להשקיע בתושבים ובעיקר בהולכי הרגל.

וכך רשות העיר סן-פרנסיסקו, השקיעה בשינוי הרחובות ע”י הרחבת מדרכות, הצרת מסעות, שתילת עצים, הוספת תחבורה ציבורית, הפיכת אוטוסטרדות לשדרות ולטיילות, הורדת כמות מכוניות וחניות מהרחובות, שילוב אופניים. הם פעלו בשלבים על פי תוכניות שנתיות, שפורסמו באתר האינטרנט ובלוח מודעות שקוף לציבור. עד כאן טוב אבל זה לא מיוחד. מה מיוחד? 1- הרשות מעודדת תושבים לקחת חלק פעיל במרחב הציבורי. 2- מנהלת את המרחב הציבורי באופן תמידי ושוטף, כך שהחוק והסדר התקיימו.

העיריה מעודדת תושבים כבודדים וכקבוצות לקחת חלק פעיל, בכל מה שקורה ברחוב שלהם באתר: http://www.sfbetterstreets.org/learn-the-process/funding-and-technical-resources/ האתר מכוון את התושב שמעוניין לטפל בסיבה שלו לתהליך שמלמד על שיתוף וגיוס שכנים ועסקים צמודים. לאחר מכן מקבלים הדרכה ועזרה של צוות מתכנן מהעיריה ובסוף עוזרים להם בהגשת בקשות לקרנות עירוניות שמשקיעות כסף  ביוזמות מקומיות ובפניה לעמותות מקומיות שמספקות עזרה של מתנדבים ומוצרים (צבע, צמחיה וכו). כלומר- הרשות מכוונת לכך שהתושבים ישקיעו זמן, מאמץ ונכונות ואלו יובילו להרגישת שייכות ואחריות וכמובן גם לרחובות מושקעים ונעימים.

מעבר לכך הרשות מעודדת גם לשהות יותר ברחוב ע”י : עזרה במסיבות רחוב- כמעט כל סופ”ש יש מסיבה ברחוב אחר, סגירת רחובות בסופ”ש לפסטיבלים של שכנים עם אוכל מקומי ואומנים מקומיים, ליצירת Parklets   לבתי קפה, שוקי איכרים בסופ”ש על חשבון חניות למכוניות. כל סופ”ש יש כמה מסיבות ברחובות שונים של העיר.

[/mp_span]

[/mp_row]