במרכז ההיסטורי במקום בו הזכרון המשותף
המרכז ההיסטורי שבו התחילה העיר במקום הכי צפוף ואינטנסיבי בעיר, במקום עם הכי הרבה תחנות של תחבורה ציבורית, המקום שמפת העיר מכילה בו את כל האייקונים של- בניין העירייה, השוק, מוסדות תרבות, מוזיאון. במפת גוגל נראה הרבה בתי עסק , מסעדות, מלון, מקומות בילוי, זה המקום שאנחנו מגיעים אליו כתיירים.בעיקר זה המקום עם הזיכרון המשותף של תושבי העיר, אלו הם הרחובות שאנחנו יכולים להרגיש שייכות אליהם.
האם הרחוב המרכזי בעיר שלכם, זה מקום שתושבי העיר מזדהים, מתגאים ומעדיפים להיות או לשהות בו?
הכלכלן העירוני המפורסם אדוארד גלזר כתב: “הערים הם ההמצאה הגדולה ביותר של האנושות. בעוד שלמרכזי הערים יש מוניטין של מלוכלכים, עניים, לא בריאים, מוכי פשע, יקרים ולא ידידותיים לסביבה, הם למעשה המקומות הכי בריאים, ירוקים ועשירים מבחינה תרבותית וכלכלית לחיות.”
האם מרכז עיר הוא רק בערים גדולות? גם לישובים קטנים רצוי ומגיע מרכז עיר איכותי הוא יהיה קטן הוא יכול ליהיות וותיק ואף היסטורי והוא יכול להיות מאוד מוצלח.
לדוגמא בישוב קצרין המשרד שלנו תכנן התחדשות מרכז איתן בקצרין שבעבר שימש בעיקר כחניון למכוניות, הפכנו אותו למרכז אמיתי בעזרת עידוד הליכה ברגל דרכו מכל הכיוונים בעיר, שינוי בהפניית המסחר, הוספת פעילויות רבות לכל הגילאים, הכנסת אמנות, עצים, ספסלים ואיכות בכל . מאז החידוש נפגשים שם כולם, בני נוער בדרכםחזרה מבית ספר, משפחות אחרי הצהריים ומגיעים תיירים, שלא הגיעו לעיר קצרין עצמה לפני ההתחדשות.הוא פעיל ואקטיבי רוב שעות היום והערב.
פעם קנינו ,עבדנו ואף גרנו במרכז העיר.
אולם הרבה מרכזי ערים נהפכו לצירי אספלט מורחבים למכוניות על חשבון הולכי הרגל, והתדרדרו לפקקים, רעש, הזנחה וזיהום אויר. הסביבה, שנהפכה ללא נעימה ולא נוחה, גרמה לאנשים למצוא מקומות אחרים לגור ולעבוד בהם. נהפכנו תלויים ברכב הפרטי, בכבישים ובחניות ואז הוצאנו גם את מרכזי הקניות הקניונים אל מחוץ לעיר שיתאימו למכונית. תהליך זה הוא תהליך פרבור שמתרחש ברוב העולם. על תהליך הפיזור והפירבור על הפרבור – וויקיפדיה
במרכז הוותיק בינתיים, ערך הנכסים יורד, נמשכו למקום אוכלוסייה ועסקים חלשים והעיריה מזניחה את המקום. מדי פעם אנחנו עוברים במרכזי הערים הוותיקות ומוסיפים לפקקים, לזיהום ולרעש, רואים מהמכונית את ההזנחה המתמשכת עצוב לנו מאוד ומעדיפים שזה יהיה אחרת.
בעקבות תהליכי הפרבור עזבנו את מרכזי הערים
באופן טבעי מרכז עיר גדולה וותיקה יש לה כוח כלכלי והיסטורי גדול יותר
בערים עם כוח כלכלי חזק תהליך הפיזור וההתרוקנות של מרכזי ערים, כמו העיר ניו-יורק בסוף שנות ה- 80 ותל אביב בשנות ה-90, איפשר לחלק מהרחובות האלו ליהיות “מקום עם פוטנציאל” כלומר: נכסים במחיר נמוך אשר משך אנשים צעירים והתחיל תהליך של התחדשות אמיתית. כל זה קרה בעיקר בערים בהם העיר המשיכה והשקיעה במרכז הוותיק. במקומות האלו אנשים מתחילים לחזור למרכז העיר דור צעיר ומבוגר שמעוניינים לחזור לגור במקום, לקנות ולבלות במרכז העיר ועסקים חדשים שרוצים להיות שם בזכותם.
לערים פחות חזקות חייבים לעזור לתהליך ולהשקיע במרחב ציבורי איכותי. כאן נכנסות הרשויות המקומיות למשל בקריית מלאכי המרכז הוותיק היה במרכז הפיזי של העיר במשך הרבה שנים. העיר גדלה התרחבה וברחה מהמרכז שלה פחות אנשים מגיעים עדיין העיריה שם וכמה מסעדות מעולות . ביוזמת עירית קריית מלאכי וקרן קיימת JNF בריטניה,המשרד שלנו תכנן:
בפרויקט התחדשות המרכז בקריית מלאכי ,אשר היום בביצוע. התושבים, בתהליך התכנון המשתף, ביקשו שנחדש להם את המרכז הוותיק .
אולי מרכז חדש במקום הישן ?
יש ישובים וערים שמאמינים שהם יכולים להזניח את המרכז הוותיק ולהקים מרכזים חדשים. אני לא מכירה עיר שהצליחה בדרך הזאת למעט ערים גדולות ומצליחות שנוצרו בהן כמה מרכזים- MULTI-CENTER CITY כאשר ברוב המקרים (כמו למשל לונדון וטוקיו) המרכזים הרבים היו חלק מהDNA של העיר והם היו קיימים עוד בשלב החיבור של ישובים קטנים לעיר אחת ולכל אחד מהערים הקטנות היה מרכז מצליח משלו. לכל מרכז היה את תקופת השיא והשפל אבל ההצלחה של כל אחד מהמרכזים תלויה במידה רבה בהצלחה של כולם.
קישורים רלוונטים:
על אדוארד גלזר
בספרו The Triumph of the City ניצחון העיר
ההרצאה של ג’ימי לרנר, ראש עירית קורטיבה ברזיל, על מרחב עירוני