רחוב מסחרי = עסקים קטנים
עסקים קטנים הם עמוד השדרה של הכלכלה הלאומית – (לפני הקורונה היו- 730 אלף עסקים 54% מהתמ”ת) ועיקר הכלכלה העירונית. במרכז העיר נמצאים מירב העסקים הקטנים– מסחר ומשרדים. בממוצע בכל ערי ישראל שימושי התעסוקה, משרדים ומסחר מהווים 56% מהכנסות הרשות (לדוגמא בת”א 80%) ואחוז קטן יחסית מההוצאות של הרשות.
בעיר משגשגת העסקים הקטנים הם חלק ניכר, יציב ורווחי מבסיס המס של ארנונה עירונית- הכיס של העיריה והעצמאות שלה בקבלת החלטות . ראה מאמרים בפייס של יהודה עירוני.
עובדה זו מסבירה לנו את ההתנהלות של חלק מהערים הנבונות והמשגשגות בעולם ובארץ, שבימי קורונה הם מעודדים עסקים להישאר פתוחים ע”י הלוואות נוחות ומענקים- בעולם המערבי ובארץ הורדת ארנונה זמנית. או פעולות פיזיות המבוצעות במרחב העירוני כמו הוספת שטח במדרכה למסעדות ובמקום חניות לרכב להוצאת סחורות ושולחנות והפיכת נתיב למכוניות להולכי רגל ולאופניים עד מצב של סגירת רחובות שלמים רק להולכי רגל.
איך יודעים שמרכז עיר ורחוב מסחרי מצליח? נמצאים בו הרבה אנשים. האם זה מה שקורה בעיר שלכם? האם הרבה אנשים נמצאים ברחוב והאם יש מספיק עסקים בעיר ובמרכז?
אם אתם חלק מישוב שאין לו מספיק עסקים במרכז וברחוב המסחרי, אם תקופת המשבר הנוכחי פגעה בעסקים קיימים דווקא עכשיו זה הזמן שהרשות יכולה ואפילו צריכה להתחיל בתהליך התחדשות המרכז. כלים להתחדשות מרכז העיר.
עסקים קטנים ובינוניים ברחובות הערים הם גם המעסיק העירוני הגדול ביותר= משקיעים בעסקים משקיעים בתעסוקה של התושבים.
כ- 286 אלף עסקים המהווים 40% מכלל העסקים הרשומים בישראל (לפני הקורונה) ממוקמים ברחובות מסחריים, כלומר במרכזי ערים ובמרכזי שכונות. מהווים ביחד מעסיק גדול מאוד של תושבי העיר. תושבים שחלק מהם לא מבזבזים זמן רב בנסיעות לעבודה– דיברנו על איכות חיים?
השקעה במרחב הציבורי= מינוף כלכלי
משקיעים במרחב הציבורי של מרכז העיר = יוצרים מינוף כלכלי להשקעה פרטית במקום השקעה ציבורית נבונה במרכז העיר ברחובות המסחריים ובמוסדות הציבוריים במרכז העיר תלווה בהשקעה פרטית גדולה אף יותר –
מאמר המדווח על הרווח הכלכלי בעקבות ההשקעה
מאמר נוסף על פיתוח כלכלי מקומי
מחקר בספרד על הרווח הכלכלי מהגדלת שטח להולכי רגל במרכז העיר.
הכסף נשאר זמן רב בעיר = הזדמנויות לעסקים ותושבים נוספים
כסף שנכנס לעסקים זעירים וקטנים נשאר אצל בעלי העסקים המקומיים, שרובם גרים במקום, עובר לתושבי העיר המועסקים בהם ומהם לעסקים קרובים כך שמחזור ההכנסות של עסק מקומי מתגלגל בעיר עצמה זמן משמעותי – כסף שנשאר בעיר פירושו הזדמנות כלכלית לתושבי העיר זאת כלכלה מקומית. להפך מקניונים ששואבים את הכסף מהעיר באופן מידי לבעלי הרשתות הגדולות ועובר ברובו להשקעות פרטיות בעולם.
עובדים מהבית?
כבר שנים רבות הרבה צעירי-הי-טק ובעלי עסקים קטנים וצעירים בחרו לגור במרכז העיר מכיוון והמשרד הוא בקרבת הדירה או בדירה שלהם. הם מתניידים בקורקינט או אופניים, חוסכים הוצאות וזמן על רכב וחוסכים לכולנו מזיהום האוויר. יורדים למטה לבית הקפה, לאם-פאם ולהיפגש עם אנשים שמביאים להם עוד עסקים ופתרונות.
בימי קורונה אלו שיותר אנשים גילו את העבודה מהבית הם גם מגלים שבשכונות שהם גרים לא קורה כלום בקרבת “מקום העבודה החדש שלהם” חסרה להם היציאה הקטנה לחומוסיה עם קולגה, לקנות משהו בקטן (מבלי להוציא רכב) ובעיקר ההתרעננות לראות אנשים שמכירים ולא מכירים – כל המחקרים בנושא איכות חיים מראים שלראות אנשים גורם לרובנו ליהיות מאושרים יותר לכן הרחובות המסחריים אשר יש בהם הרבה עסקים והולכי רגל הם המנוע של הכלכלה ותוחלת החיים של כל עיר
בתוכנית אב להתחדשות המרכז הוותיק בראשון לציון הצענו תהליך אורבני שיחזק את הכלכלה המקומית של העיר הוותיקה בעזרת תהליך שמטרתו להחזיר ולעודד הליכה ברגל, שהייה ובילוי ברחובות ההיסטוריים של העיר.
למה צריך עירוב שימושים?
למה לערבב בין מסחר מלוכלך למגורים נקיים? למה לערבב בין משרדים שיוצרים פקקים למסחר ו/או למגורים? על הנגע הגרוע של הפרדת שימושים והתלות שנוצרת ברכבים פרטיים כתבתי איפה מרכז העיר? כלכלה משגשגת כאשר מתקיימים בה גודל ,ריבוי ומגוון אפשרויות. למשל: משרדים, מסעדות ומסחר הולכים ביחד – עובדים רוצים לצאת להפסקת צהרים מעניינת (פחות פופולרי להנות ממגוון קבוע של “חדר אוכל”). למסחר, למסעדות ולבילוי יש לקוחות אמיתיים נוספים והם תושבי העיר ובעיקר בערב. עסקים, כמו מסעדות למשל, יצליחו יותר (ובעיר קטנה בכלל להתקיים) אם יגיעו אליהם יותר אנשים. על כן מסעדה שמתקיימת באזור תעשייה רחוק ממרכז העיר וממגורים הרבה תושבים יתקשו להגיע אליה בערב והיא תתקשה יותר להצליח.
לכן אם נבנה משרדים ברחוב המסחרי הוותיק של העיר מקום בו קיים מסחר ותושבים שמגיעים, אפילו לשימוש בשירותים עירוניים, הרי שכל השימושים ירוויחו. בנוסף אם נחדש את המגורים מסביב לרחוב המסחרי הוותיק יהיו עוד כמה לקוחות שייהנו מהמסעדות, מהמסחר והמשרדים הצמודים. בואו נזכור שמי שגר בעיר הוא זה שעדיף שיעבוד ויפתח עסק בעיר ראה פוסט מגורים ומרכז עיר
למה שלא ניצור לעסקים שונים יותר מקומות איכותיים בעיר, נתכנן ונבנה רחובות מסחריים טובים? הרי עסקים קטנים ומקומיים מעוניינים להתקיים ברחובות מסחריים טובים. שינוי בחשיבה התכנונית לא יבוא מלמעלה, ממשרדי הממשלה אלא רק מהערים עצמם. נדרשת עיר עם חזון ונכונות לשינוי בחשיבה שהייתה בטעות מקובלת יותר מדי שנים. ראה כלים להתחדשות מרכז העיר
עיר שאינה מעודדת באופן יזום, תכנון ובניה של שטחי משרדים במרכז העיר פוגעת בכלכלת העיר ובתושבים. כך מתכננים לצערי ברוב הישובים, תכנון של שכונות מופרדות ואזורי תעסוקה מופרדים הפוגעים בישובים ותושביהם. חוסר חשיבה כלכלית מקומית תוך כדי תכנון היישובים הוא גורם מרכזי לכך שישובים רבים בישראל נמצאים בגירעון