אני תמיד אעדיף לצאת לרחוב לעשות קניות למשל באבן גבירול או בגדים בדיזנגוף. מכיוון ויש עוד רבות כמוני, 

הרבה שכונות בישראל  קיים “מרכז” בשכונה, שהוא בדרך כלל מבנה סגור או פתוח המתפקד כמרכז קניות בעיקר סופרמרקט וחנויות נוספות. לרוב המרכזים יש כניסה אחת בלבד (בטחון).   גם אם הוא ממוקם במרכז הגיאוגרפי של השכונה, עקב תכנון של רחובות מפותלים, רחובות ללא מוצא  וחוסר ברחובות מצטלבים, הכניסה למרכז הנ”ל, לא נמצא במרחק הליכה סביר לרוב הגדול של תושבי השכונה.

בפרוייקט שלנו לשכונה חדשה בגן יבנה יצרנו רחוב מסחרי מעורב שימושים מסחר בקומת קרקע משרדים ומגורים באמצע הגאוגרפי ולאורך כל השכונה. 

בחודשי הסגר של הקורונה, יצאו הוראות של הגבלת הליכה לשירותים חיוניים וקניות נדרשות. אין ספק שבזמן מגפה בטוח יותר לקנות ברחוב כאשר אתה רוב הזמן באויר הפתוח ולחנויות נכנסים מספר אנשים מאוד קטן וכל השאר מחכים בתור באויר הפתוח.  300 מ’ – 500 מ’ הליכה הינו מרחק מאוד נוח להגיע לשירותים וקניות יומיומיות  ולמעטים מאוד מתושבי ישראל יש מסחר ושירותים יומיומיים במרחק הזה.