בלוג - להעיר את המרכז

הרחוב המסחרי הוא המרכז והלב של כל עיר. הוא הבסיס לכלכלה מקומית משגשגת, המקום למפגש אנשים, בזכותו נוצרים תרבות אמנות ובילוי. בעקבות משבר הקורונה עסקים קטנים נפגעו וגם חנויות ברחובות נסגרו ועיתונאים בישראל יצאו בכתבות המספידות את הרחוב המסחרי כישות אורבנית. יחד עם זאת הרחוב המסחרי ועליו חנויות מתקיים בכל רחבי העולם כבר אלפי שנים . ובעולם רשויות מקומיות ומדינות משקיעות דווקא עכשיו במתן מענקים ועזרה לעסקים ומשקיעים ברחובות מסחריים במרחב ציבורי פתוח. הם יודעים מה החשיבות החברתית והכלכלית של רחובות מסחריים לעיר שלהם והם יודעים שההשקעה תחזיר את עצמה למרות המשבר. אנחנו מאמינים שגם בישראל זה הזמן המתאים להשקיע ולהעיר את המרכז, לשפר ולחזק את העסקים והרחובות המסחריים למען איכות חיי כולנו.

המרכז ההיסטורי שבו התחילה העיר במקום הכי צפוף ואינטנסיבי בעיר, במקום עם הכי הרבה תחנות של תחבורה ציבורית, המקום שמפת העיר מכילה בו את כל האייקונים של- בניין העירייה, השוק, מוסדות תרבות, מוזיאון. במפת גוגל נראה הרבה בתי עסק , מסעדות, מלון, מקומות בילוי, זה המקום שאנחנו מגיעים אליו כתיירים.בעיקר זה המקום עם הזיכרון המשותף של תושבי העיר, אלו הם הרחובות שאנחנו יכולים להרגיש שייכות אליהם.

האם הרחוב המרכזי בעיר שלכם, זה מקום שתושבי העיר מזדהים, מתגאים ומעדיפים להיות או לשהות בו?

רחוב מסחרי = עסקים קטנים
עסקים קטנים הם עמוד השדרה של הכלכלה הלאומית – (לפני הקורונה היו- 730 אלף עסקים 54% מהתמ”ת) ועיקר הכלכלה העירונית. במרכז העיר נמצאים מירב העסקים הקטנים– מסחר ומשרדים. בממוצע בכל ערי ישראל שימושי התעסוקה, משרדים ומסחר מהווים 56% מהכנסות הרשות (לדוגמא בת”א 80%) ואחוז קטן יחסית מההוצאות של הרשות.

בעיר משגשגת העסקים הקטנים הם חלק ניכר, יציב ורווחי מבסיס המס של ארנונה עירונית- הכיס של העיריה והעצמאות שלה בקבלת החלטות . ראה מאמרים בפייס של יהודה עירוני.

מרכז העיר הוא תמצית העיר עצמה
במרכז אמורים להתקיים חלק גדול מהפעילות הכלכלית, קהילתית, והתרבותית של תושבי העיר. זה מרחב ששייך לכולנו, דמוקרטי ושוויוני לכול. מרכז העיר הוא הלב והנשמה של כל הקהילה. אנשים בכל העולם מחפשים להתקשר עם “הקהילה שלהם” אשר גרה ברחבי העיר והארץ. קיומו של מרכז עירוני פעיל ומצליח מהווה עבור קהילות רבות את המקום למפגש בזכות שייכותו לכולנו. מרכז וותיק או היסטורי מספק גם את תחושת השייכות, לכן אנחנו אוהבים להסתובב בערים עתיקות בעולם ובארץ. בירושלים- עיר הקודש, בעכו וביפו להרגיש את ההיסטוריה בכל סמטה ובמרכז תל אביב -העיר העברית הראשונה.

אנחנו הולכים לקניונים סגורים כי זה ממוזג, נקי ובטוח. מרחב הקניון הוא שטח פרטי המנוהל טוב בד”כ, בעיקר בקניון חדש. אנחנו כישראלים “מאוד אוהבים” קניונים חדשים וביום שיפתח קניון חדש יותר ברדיוס של 20 ק”מ אנחנו נעזוב את הקניון הישן ונעבור לחדש עד שיפתח הקניון הבא וזה ההיסטוריה של קניונים בעיקר מחוץ למרכזי הערים בכל העולם. קניון הוא שטח פרטי ואינו שטח ציבורי ששייך לכולנו.

שטח פרטי לא יכול להיות “מרכז העיר שלנו”

הרחוב המסחרי, הוא הרחוב הכי מפונק בעיר ולא מוכן לקבל פשרות
מה פירוש מפונק? כדי שמסחר יתקיים ויצליח חייבים להסתובב כ 400 הולכי רגל לשעה בשעות השיא, ברחוב עצמו ובסמיכות למסחר. כל איש שיווק או יחצן אירועים יספר לך שלהביא הרבה אנשים למקום אחד זה אתגר גדול!! בכדי לעמוד באתגר הנדרש תכנון רחוב מסחרי דורש 6 תנאי יסוד ובנוסף עוד כ- 7 כלים נוספים בכדי שהוא יצליח מאוד –רחוב מסחרי לא מוכן לקבל פשרות! מכיוון ואם הוא יהיה בינוני, אנשים ילכו למקום מוצלח יותר.

הבסיס למרכז עיר מוצלח הם האנשים, ככל שיש יותר אנשים מסתובבים ברגל ברחובות מרכז העיר כך יהיו יותר עסקים, יותר מפגשים ויותר הזדמנויות כלכליות וחברתיות אשר מביאים עוד אנשים.

למה חייבים אוטובוסים על הרחוב המסחרי ? ולמה חשוב כל כך התכנון והביצוע של רכבת או ה”מטרו” שמתכננים? ממחקרים בארץ, כמו בכל העולם, רוב האנשים הגיעו באוטובוס לרחוב המסחרי. כדי שאנשים יגיעו נדרשת תחבורה ציבורית טובה ותדירה שתהווה חלק מהמרכז. נדרשות תחנות המקשרות כמה קווים, מכל רחבי העיר ותשתית נוחה להולכי רגל ואופניים. תכנון המטרו הוא ההזדמנות

אז למה התחדשות? אולי כדאי לתת למרכז הישן לגווע סופית ולהקים מרכז במקום חדש?
ההיסטוריה העירונית מראה לנו שאי אפשר להחליף מרכז עיר. במיקרים שניסו לעשות זאת נכשלו ביצירת מקום שכל התושבים קוראים לו מרכז העיר. בדרך כלל זה נהפך לעוד מרכז קניות.

לעיר, לנציגי הציבור ולתושבים כאחד, יש רווח כלכלי, ציבורי וחברתי להתחדשות במרכז העיר הוותיק. מכיוון ומרכז עיר מזמין, מעניין משגשג ומצליח כלכלית יחזק את כולם. אז למה זה לא קורה?

בהתחדשות מרכז וותיק מומלץ ליישם את כל הכלים ליצירת רחוב מסחרי מצליח.

קיום מגורים במרכז העיר ובסביבתה הם תנאי בסיסי לעצם קיומו של מרכז עירוני.
למה יש קשר בין מגורים למרכז?
התעוררות מחדש של מרכז עירוני תלויה בעיקר בקיום מגורים מטיפוסים רבים ושונים התורמים משמעותית לקיום המרכז, למסחר, לשירותים ולמקומות הבילוי.

מרכזי עיר שמבוססים רק על מסחר ותעסוקה מתנוונים ונהפכים למקומות עזובים בשעות הלילה ובסופי שבוע, כמו כל אזורי התעסוקה. אלא שבמרכז עיר העזובה וההזנחה הופכת את המקום למסוכן ומעודדת גלים מעגליים (אדוות) של התנוונות בכל העיר. אנחנו בעיקר זוכים לראות זאת לאחרונה בעקבות משבר הקורונה והסגר.

סקרי קניה מוכיחים שתושבים הגרים ועובדים במרחק הליכה ממרכז עיר מוציאים פי שלוש ממבקרים הסיבה לכך שתושבים הגרים במרחק הליכה ממרכז העיר, מרגישים שייכות ומשתמשים באופן משמעותי יותר במסחר ובבילוי המקומי,

סליחה …פוסט זה עדיין בעריכה…..(-:  אני תמיד אעדיף לצאת לרחוב לעשות קניות למשל באבן גבירול או בגדים בדיזנגוף. מכיוון ויש עוד רבות כמוני,  הרבה שכונות בישראל  קיים “מרכז” בשכונה, שהוא בדרך כלל מבנה סגור או פתוח המתפקד כמרכז קניות בעיקר סופרמרקט וחנויות נוספות. לרוב המרכזים יש כניסה אחת בלבד (בטחון). 

לאחרונה  העיתונות שיתפה אותנו ברחובות עירוניים שהרבה מהעסקים שלהם נסגרו. אם רחובות מסחריים במרכזי ערים ושכונות הם הפתרון האמיתי כפי שהצגתי, אז רק מתרחש מצב חרום אחד והם נסגרים? אכן עסקים קטנים נסגרים בעקבות מגפת הקורונה – למדינת ישראל, בניגוד להרבה מדינות בעולם, לא איכפת מעסקים קטנים לא תומכת, לא